פחות זה יותר

19/9/2013

רק אחרי שנשתחרר לחלוטין מכל מה שאנחנו חושבים שמקיים את מי שאנחנו, נוכל לחלץ את האני העליון שלנו מהבלגן שמכסה אותו. השאלה היא: האם אנחנו באמת מוכנים להשתחרר ממי שאנחנו חושבים שאנחנו?

הרבה אנשים מבינים, ברגע מסוים, שהם חיים מתוך אי-נוחות פיזית שמתקיימת כתוצאה מאורח חיים שאינו בריא. זהו הרגע בו הם מחליטים שעליהם לנקות את גופם.

בשלב זה הם מתחילים בחיפוש אחר “שיקוי פלא” כזה או אחר: נוזלים, כדורים, ערכות לניקוי רעלים או כל דבר שיוכלו להכניס לגופם, שיבריק להם אותו בן רגע. אך למעשה, ניקוי רעלים לא בהכרח קשור להכנסת דברים לגוף, אלא דווקא בהוצאת דברים ממנו.

אם הבית שלכם מלוכלך, רהיטים חדשים הרי לא יגרמו לו להבריק. קודם צריך לזרוק את הזבל, לנקות את קורי העכביש ואת האבק שהצטבר ולשטוף את הרצפה. רק אז תוכלו לבחור אם להוסיף דברים חדשים לבית.

גישה זאת באה לידי ביטוי גם במסע רוחני. כולנו חווינו את היום שבו הבנו שאנחנו חיים, למעשה, תוך כדי מעבר תמידי מסבל לסבל ושעצם הקיום עצמו יכול להיות די כבד. זו תחילתו של המסע הרוחני.

תוך כדי החיפוש אחר “תרופת פלא”, שתשחרר אותנו מהסבל, אנחנו מנסים לשנות דברים בחיינו. הולכים לסדנאות ולסמינרים וקוראים ספרים הקשורים לעולם הרוח. מחפשים אחר גורו או מנהיג רוחני, מתחילים לענוד קריסטלים, לשנן מנטרות וכן הלאה. אנחנו מתנהלים מתוך האשליה שככל שנכניס יותר, כך גם תהליך הטרנספורמציה יהיה מהיר ועמוק יותר.

 אבל ההבנה הזאת, שמשהו לא בסדר, לא אמורה להוות יריית פתיחה לשאיבה של כמה שיותר מידע, אלא דווקא לשחרור מוחלט מכל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ולחשיפת הידיעה האמתית שנמצאת בתוכנו – בידיו של האני העליון. ה”ידען” הפנימי שלנו קבור עמוק תחת ערמה גדולה של דימויים ותפיסות שמזוהים עם מי שאנחנו חושבים שאנחנו.

דמיינו לרגע שאין לכם בית, שותף לחיים או חפצים באשר הם, שאתם נטולי שם, גוף, היסטוריה אישית ומחשבות. מי, או יותר נכון, מה אתם אחרי שהורדתם מעליכם את כל אלה?

רק אחרי שנשתחרר לחלוטין מכל מה שאנחנו חושבים שמקיים את מי שאנחנו, נוכל לחלץ את האני העליון שלנו מהבלגן שמכסה אותו.

האני הקטן שלנו (פיתולי הנפש והאגו) לעולם ישתקף דרך סבל וכאב.

האני העליון שלנו לעולם ישתקף דרך אושר ושלווה נינוחה.

השאלה היא, האם אנחנו באמת מוכנים להשתחרר ממי שאנחנו חושבים שאנחנו?